"ביטול חוקים על ידי בג"ץ הוא לא חוקי ולא דמוקרטי"
ביטול חוקים הוא אירוע ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. למעשה ברוב מכריע של העולם ישנו בית משפט שבסמכותו לבטל חוק הסותר את החוקה/מגילת זכויות אדם. חשוב לציין שעד היום בג"ץ ביטל רק 18 חוקים בלבד! וזאת על רקע פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.
"העם בישראל רוצה דמוקרטיה ולא דיקטטורת בג"ץ דורסנית"
דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, אלא גם הגנה על מיעוטים ועל ערכים דמוקרטיים. בעולם הדמוקרטי קיימים מנגנוני איזון נוספים להגנה על זכויות אדם, אבל בישראל משימה זו מוטלת אך ורק על בית המשפט.
"נמאס מהדיקטטורה של המיעוט. חייבים להגביל את כוחו של בג"ץ"
כוחו של בג"ץ נובע מחוקי היסוד שנחקקו על ידי הכנסת. הגבלת כוחו של בג"ץ, וחקיקת פסקת ההתגברות, תיתן יד חופשית לכל רוב פוליטי, מימין או משמאל, לחוקק נגד המיעוט ולפגוע בחירויות הפרט, ללא שום הגנה עליהם.
"בג"ץ הוא השולט האמיתי. כשהוא מבטל חוקים הוא עוקף את הכנסת"
בג"ץ לא יכול לדון או לקבוע מדיניות בנושא שלא הובא לפניו או נקבע קודם בחקיקה. בשיטת המשטר שלנו בג"ץ הוא הגוף היחיד שיכול לבקר את הכנסת או את הממשלה, ולא יתכן להשאיר רשות בישראל ללא פיקוח או ביקורת כלשהי.
"בג"ץ מנהלים לנו את המדינה והם ממש לא נבחרו בצורה דמוקרטית.
יותר נכון, הם מועדון חברים״
שופטי בית המשפט העליון ממונים על ידי רוב של שבעה מתוך ועדה של תשעה, בהם שלושה שופטים, שני חברי לשכת עורכי הדין וארבעה פוליטיקאים. מכאן שהמינויים בהחלט נעשים בתיאום ובשיתוף פעולה עם גורמים פוליטיים. אגב, ככל שנעקר את ייצוגיות הוועדה ונהפוך אותה לפוליטית בלבד, כך נפגע בעצמאות בית המשפט וביכולתו לבקר את החלטות הממשלה. חשוב לזכור, כהונה ממוצעת של שופטים בבית המשפט העליון בישראל נמשכת פחות מעשור, ולכן הפוליטיקאים, ושאר חברי הוועדה לבחירת שופטים, מעורבים בבחירה רבה של שופטים. זאת לעומת ארצות הברית למשל, שם מכהנים שופטים עד פטירתם, ולכן התחלופה קטנה יותר.
